חוק קמינץ וחוק הלאום: הילכו שניהם יחדיו?
בצפון הארץ, בין יאנוח-ג'ת לכליל, שוכנת קהילה אקולוגית בשם "אדמה". קהילה זו, המונה כ-30 משפחות, חיה בהרמוניה עם הטבע בבקתות שנבנו מחומרים טבעיים, תוך טיפוח הסביבה וקידום ערכים של קיימות ושיתוף. אלא שבשנת 2018, הגישה מדינת ישראל בקשה לצווי הריסה כנגד בתי הקהילה, בטענה כי מדובר בבנייה בלתי חוקית. בית משפט השלום בעכו נעתר לבקשה וקבע כי יש להרוס את בתי הקהילה. בערעור שהגשנו לבית המשפט המחוזי בחיפה, אנו טוענים כי החלטה זו שגויה מיסודה וכי יש לבטלה.
קהילת אדמה נוסדה לפני כשלושה עשורים על אדמות פרטיות שנרכשו כדין. הקהילה חיה באורח חיים אקולוגי, תוך שמירה על הטבע וקידום ערכים של קיימות, שיתוף פעולה וסובלנות. בשנת 2018, הגישה מדינת ישראל בקשה לצווי הריסה כנגד בתי הקהילה, בטענה כי מדובר בבנייה בלתי חוקית, ובית משפט השלום בעכו נעתר לבקשה.
הבקשה לצווי הריסה הוגשה מכוח סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, הידוע בכינויו "חוק קמינץ". חוק זה נועד לאפשר לרשויות האכיפה להתמודד ביעילות עם עבירות בנייה, ובכך הוא משמש כתחליף להליך פלילי רגיל. על מנת להוציא צו הריסה מכוח חוק זה, על המדינה להוכיח שלושה תנאים מצטברים: קיומו של עניין ציבורי מיוחד במתן הצו, קיומה של עבודה אסורה וקושי באיתור מבצעי העבודה האסורה. המדינה טענה כי קיים עניין ציבורי מיוחד בהריסת בתי הקהילה, וזאת לאור היקף הבנייה הבלתי חוקית. בית משפט השלום בעכו קיבל טענה זו.
לטענתנו, לא מתקיים אף אחד מן התנאים המתחייבים לצורך הוצאת צו הריסה מכוח חוק קמינץ. ראשית, אנו טוענים כי לא קיים עניין ציבורי מיוחד בהריסת בתי הקהילה. קהילת אדמה אינה מהווה מטרד או מפגע, אלא להיפך – היא תורמת לסביבה ולקהילה. שנית, אנו טוענים כי לא הוכח כי בוצעה עבודה אסורה. המדינה לא הציגה ראיות פרטניות לגבי כל מבנה, ולא הוכיחה באופן ספציפי וחד משמעי כי כל מבנה ומבנה הוקם תוך ביצוע עבודה אסורה. שלישית, אנו טוענים כי לא הוכח כי קיים קושי באיתור מבצעי העבודה האסורה. מדובר בקהילה שאינה מסתגרת או פועלת בצורה אלימה, אלא באנשים נורמטיביים המתגוררים במקום באופן גלוי.
בערעור, אנו טוענים כי יישום חוק קמינץ על קהילת אדמה חוטא לרוח חוק הלאום, וזאת משום שחוק הלאום קובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". במקרה של קהילת אדמה, מדובר בהתיישבות יהודית אשר תורמת לפיתוח הגליל ולחוסנה החברתי של מדינת ישראל. לכן, אנו טוענים כי יש לפרש את המונח "עניין ציבורי מיוחד" לאור עקרונות חוק הלאום, ולקבוע כי במקרה זה, האינטרס הציבורי הוא דווקא בשימור ופיתוח קהילת אדמה, ולא בהריסתה. חשוב לציין שבמקרה זה, אין סתירה בין חוק הלאום לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. קהילת אדמה אינה פוגעת בזכויותיהם של אחרים, אלא להיפך – היא מקדמת ערכים של קיימות, שיתוף פעולה וסובלנות. לכן, במקרה זה, חוק הלאום וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הולכים יחדיו, שניהם תומכים בזכותה של קהילת אדמה להמשיך ולקיים את אורח חייה הייחודי.
בערעור, אנו מדגישים את הליך ההסדרה המתקיים בימים אלה ממש, אשר מהווה סיבה נוספת לביטול צווי ההריסה. בשנת 2021, ניתנה לקהילה הבטחה ממשלתית להסדרה על ידי שר ההתיישבות דאז, מר צחי הנגבי. בשנת 2019, הסכימה מועצה אזורית מטה אשר באופן רשמי ומפורש לקלוט את קהילת אדמה אל חיקה. הקהילה שכרה אדריכל ותיק ומוערך לצורך תכנון שינוי ייעוד הקרקע והגשת התוכנית לוועדה המחוזית בנצרת. קיים שיתוף פעולה עם החטיבה להתיישבות במשרד הבינוי והשיכון, במטרה לחדש את ההבטחה הממשלתית להסדרה. מתכנן החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית שלח מכתב לראש מנהל התכנון וליו"ר הוועדה המחוזית צפון, ובו הודיע כי החטיבה להתיישבות מקיימת הליך תכנון לטווח ארוך של גוש כליל, ובתוך כך נבחנת חלופת תכנון שתכלול את מקבץ אדמה כחלק מתחום התכנון של כליל.
אנו טוענים כי הליך ההסדרה המתקיים בימים אלה, לצד העובדה שמדובר בקהילה ותיקה ומבוססת התורמת לסביבה ולחברה, מצביעים על כך שהריסת הבתים באדמה תהיה צעד קיצוני ומיותר.
אנו מקווים כי בית המשפט המחוזי בחיפה יקבל את הערעור, יבטל את צווי ההריסה, ויאפשר לקהילת אדמה להמשיך ולקיים את אורח חייה הייחודי, תוך תרומה לסביבה ולקהילה.
